רק אני והסלפי שלי

הידעתם?

• ה"סלפי" הראשון צולם ב-1839
• בשנת 2013 נכנס המונח למילון אוקספורד
• כיום מועלות מיליארדי תמונות סלפי ברחבי העולם בכל יום!

מי מאתנו לא מצלם ומשתף "סלפי"? הצילום העצמי שנחשב כמאפיין נוער, צעירים ו"סלבריטיס" הפך כבר מזמן לחלק מהחיים של כולנו, שלא לאמר תופעה בעלת משמעות חברתית ואישית. לא סתם מועלות בכל יום מיליארדי תמונות סלפי ברחבי העולם, והמונח אף קיבל ערך במלון אוקספורד, מה שסימן את הפיכתו לחלק מהותי בתרבות העכשווית.

המונח "סלפי" (Selfie)  מתאר צילום עצמי שנעשה לרוב בטלפון נייד, עם או בלי עזרה של אחרים, ומטרתו לשתף חוויה, מצב או הלך רוח במדיות חברתיות. למרות שהמנהג תפס תאוצה משמעותית במהלך העשור האחרון – עם תפוצתם של הטלפונים הסלולריים ושיפור איכות המצלמות –  הוא לא התחיל במאה הזו ואפילו לא במאה הקודמת. התיעוד המוקדם ביותר של צילום עצמי נחשב לתמונה שצילם רוברט קורנליוס בשנת 1839, כשצילם את עצמו בטכניקה שנקראת "דאגרוטיפ" שבה מטביעים קרני אור על פני לוח כסף. מאז חלפו הרבה קרני אור בעולם, אך המונח "סלפי" עצמו המוכר לנו כיום הופיע לראשונה ב-2002 בפורום אינטרנטי באוסטרליה. בשנת 2013 אף נכנס המונח למילון אוקספורד, מה שסימן את הפיכתו לחלק מהותי בתרבות העכשווית. 

ביטוי עצמי בעולם דיגיטלי

הסלפי, כחלק מתרבות האינסטגרם, הפייסבוק, הטיקטוק, והתקשורת הדיגיטלית בין אנשים, הפך לכלי חשוב בביטוי עצמי ובדרך שבה אנשים מציגים את עצמם לחברה ולעולם. באמצעות הצילום העצמי ניתן להציג אירועים משמעותיים, הלך רוח ורגעים מחיי היומיום תוך יכולת לבחור מה ואיך אנו מציגים ובכך לקבל שליטה על הנרטיב האישי והאופן בו הם באים לידי ביטוי. 

אבל אי אפשר להתייחס לביטוי זה באופן פשטני שכן הוא מעלה שאלות לגבי אותנטיות, ומדגיש את הפערים בין המציאות לדימוי הדיגיטלי. במובנים רבים, הסלפי מהווה מעין "מסיכה" היוצרת דימוי מחושב ומעובד, המותאם לציפיות חברתיות ולסטנדרטים של יופי, סגנון חיים ועוד ולא תמיד משקף את המציאות. מתי פעם אחרונה ראיתם מישהו מעלה סלפי שבו הוא יושב בודד ומצוברח, לבוש ברישול מצולם מזווית צילום שאינה מחמיאה?

השפעה פסיכולוגית: בין ביטחון עצמי לנרקיסיזם

בשנים האחרונות החלו סוציולוגים ופסיכולוגים לחקור באופן מדעי את השפעות הסלפי והם מזהים גם השלכות פסיכולוגיות מורכבות לתופעה. ראשית, מחקרים מצביעים על קשר בין פרסום סלפי באופן תדיר כביטוי לנרקיסיזם. אנשים המרבים לצלם ולהעלות תמונות עצמם נוטים לפתח גישה אובססיבית כלפי דמותם, המובילה לעתים לריכוז יתר בעצמם ובאופן בו הם נתפסים בעיני אחרים. זוהי מגמה העלולה להוביל לפגיעה בקשרים בין-אישיים ולהתבוננות על המציאות והחברה דרך המודלים המוכתבים בסלפי. 

מעבר לכך, לסלפי עשויה להיות השפעה שלילית על הביטחון והדימוי העצמי, בעיקר כאשר משתמשים מוצאים את עצמם במעגל השוואתי עם דימויים של אנשים אחרים ברשתות החברתיות. לפי מחקרים, הנטייה להשוות את עצמנו לאחרים, במיוחד על בסיס תמונות ערוכות ומושלמות, יכולה לפגוע בתחושת הרווחה הנפשית ולהוביל לתחושת חוסר שביעות רצון עצמי. התכנים המושלמים המוצגים במדיה החברתית יוצרים לעתים תחושות של חוסר שביעות רצון מהעצמי, מה שיכול להוביל לדיכאון, חרדה והפרעות דימוי גוף. 

בעידן בו כל אדם יכול לשתף כל רגע מחייו עם העולם כולו, עולות סוגיות רבות של פרטיות ואותנטיות. אחת הבעיות המרכזיות היא החשיפה המוגברת של חיי המשתמשים, כאשר כל רגע הופך לתוכן פומבי. תוכן זה נשאר ברחבי הרשת לנצח ופוגע בפרטיות, בעיקר אצל ילדים ובני נוער שעדיין אינם מודעים להשלכות ארוכות הטווח של שיתוף מידע אישי ברשת. בנוסף, עצם השימוש בעיבוד תמונות ובפילטרים השונים המוצעים באפליקציות רבות מעלה שאלות לגבי האותנטיות של התוכן המוצג ברשתות החברתיות. הפער בין התמונה הערוכה למציאות יוצר דימוי דיגיטלי משופר אך רחוק מהאמת.

השפעה חברתית – ממאבקים פוליטיים ועד תרבות הצריכה.

הסלפי לא רק מאפשר לכל אחד לבטא את עצמו, אלא גם משפיע על התרבות והחברה סביבו. הוא הפך לאמצעי להבעת עמדות פוליטיות וחברתיות, לגיוס למען מטרות, ולמתן קול למאבקים אישיים וקבוצתיים. הוא מאפשר לבני נוער, נשים ומגזרים אחרים לבטא את עצמם, להתמודד עם סטיגמות, ולהעלות למודעות נושאים כמו העצמה אישית ומאבק בהטרדות ברשת. לצד היותו כלי לביטוי עצמי והעברת רעיונות הוא גם מחזק את התרבות הצרכנית ומשפיע על אידאל היופי. חברות מסחריות מנצלות את הפופולריות של הסלפי לקידום מוצרי צריכה, אופנה וסטנדרטים מסוימים של התנהגות, ובאמצעות זאת משווקים ומוכרים מוצרים. בכך מתעצמת תרבות הצריכה ומחזקת תופעת ה-FOMO – הפחד להיות "מחוץ לעניינים", מה שללא ספק גורם לאנשים להשקיע זמן, כסף ולעיתים אף סיכונים בריאותיים.

מבט עתידי: הסלפי בחברה דיגיטלית מתפתחת

אין ספק שהסלפי כאן להישאר, והוא ממשיך להתפתח עם השינויים הטכנולוגיים והחברתיים. בעתיד, ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתקדם, נצפה ככל הנראה לשימוש נרחב יותר ביכולות בינה מלאכותית ובמציאות מדומה, מה שעשוי לאפשר לאנשים ליצור גרסאות דיגיטליות מתקדמות יותר של עצמם.

עם זאת, לאור ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של השימוש בסלפי, ישנה חשיבות רבה בקידום של מודעות המשתמשים על הסיכונים הכרוכים בשימוש מוגזם. חינוך דיגיטלי ופסיכולוגי מתאים יאפשר למשתמשים לשלב את הסלפי באופן בריא בחייהם, כך שהוא יהיה כלי לביטוי עצמי וחיזוק קשרים חברתיים, ולא גורם לפגיעה נפשית או חברתית.

רוצים לשמוע עוד? הירשמו לסדנא חווייתית – רק אני והסלפי שלי