דמי אבטלה, זכאות ומימוש

המדריך המלא לזכאות, מידע ודרכי בקשה של דמי אבטלה

מובטל? בדרך להיות כזה? – שווה לך לקרוא את השורות הבאות!

פרק ביטוח האבטלה של חוק הביטוח הלאומי, עוסק במתן תמיכה כלכלית קצרת מועד לאותם שכירים לשעבר שסיימו את עבודתם (ביוזמתם או ביוזמת המעביד) וטרם נקלטו במקום עבודה חדש.

הפרק נוסף לחוק לפני כ 40 שנה והינו אחד מהפרקים הגירעוניים שבחוק – כלומר, יותר כסף משולם לזכאים ופחות כסף נגבה מהמשלמים (ולא כל הפרקים כאלו) ולכן גם עובר "קיצוצים" מעת לעת…

זכאות לדמי אבטלה

בכדי להיות זכאי לדמי אבטלה על פי החוק, על המבקש לעמוד בכמה תנאים מצטברים:

1. גילו בן 20 ל 67.
2. מוגדר כ"מובטל" – הוא מחוסר עבודה (וארחיב על כך בהמשך), וגם רשום בלשכת התעסוקה וגם מתייצב התייצבות פעילה בלשכה לצורך חיפוש עבודה.
3. הוא מבוטח בביטוח אבטלה (עצמאי אינו מבוטח בביטוח אבטלה).
4. הוא השלים תקופת אכשרה לזכאות לפרק זה לפני שהפך למובטל.

בואו ננסה לפשט את ההגדרה המורכבת הזאת:

גיל – למרות שכל שכיר החל מגיל 18 משלם עבור פרק זה באמצעות דמי הביטוח הלאומי המנוכים לו משכרו, הוא יהיה זכאי ליהנות מדמי אבטלה רק מגיל 20 ומעלה (קיימים חריגים בודדים לתנאי גיל המינימום – אך הם אינם מעיקרי מאמר זה). עם חציית גיל 67, נפסקת הזכאות.

מובטל – אינו עובד כשכיר (בין אם פוטר או התפטר), או נמצא בהכשרה מקצועית אליה הופנה ע"י לשכת התעסוקה ולעיתים גם במידה ועובד בשכר נמוך בעבודה אליה הופנה ע"י לשכת התעסוקה.

לשכת תעסוקה – שירות התעסוקה, שהוא גוף נפרד מהביטוח הלאומי, מופקד על רישום ומציאת העבודה למובטלים. השירות מפעיל לשכות תעסוקה בהן נדרשים המובטלים להירשם ולהתייצב (וראו גם את חלק הטיפים בהמשך המאמר).

ביטוח אבטלה – ביטוח האבטלה הינו אחד מענפי הביטוח עבורם משלמים השכירים (ולא העצמאים) באמצעות התשלום החודשי לביטוח הלאומי המנוכה משכרם מידי חודש.

במדינת ישראל אין תוכנית ביטוח (לאומית) להגנה כנגד אבטלה לעובדים עצמאיים.

תקופת אכשרה – כדי שעובד יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה עליו לעבוד כשכיר במשך 12 חודשים קלנדריים מתוך 18 החודשים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה. אין חובת רצף ואין חשיבות למספר הימים בחודש, כלומר גם אם עבדת יום אחד בחודש – החודש הנ"ל יכול להיחשב כאחד מהחודשים הנדרשים לתקופת האכשרה.

מה נכלל בתוך הגדרת ה"חודש" לצורך תקופת האכשרה?

עבודה בפועל, תקופת חופשה, תקופת מחלה עליה שולמו בפועל דמי מחלה ע"י המעביד, תקופת אבל (שבעה), הודעה מוקדמת וחלף הודעה מוקדמת, 2 חודשי חל"ת (חופשה ללא תשלום) קלנדריים (מלאים) ראשונים, שירות מילואים, שירות חובה (עד 6 חודשים), תקופה בה התקבלו גמלאות שבאות להחליף את השכר – כמו דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה, גמלה לשמירת הריון (אך לא תקופת הארכת חופשת הלידה או תקופת שמירת הריון ללא גמלה).

ושימו לב – כל הנזכרים מעלה נכללים ובתנאי שעבור אותו חודש שילם העובד דמי ביטוח לאומי.

לעיתים חסרים לעובד מספר חודשים בכדי לעמוד בדרישת תקופת האכשרה. במקרים הבאים, ניתן להאריך את תקופת ההתייחסות מעבר ל 18 חודש:

במידה והיה בהכשרה מקצועית במהלך תקופת האכשרה, תוארך תקופת האכשרה בעוד 12 חודשים לכל היותר, כמספר חודשי ההכשרה המקצועית; מחלה או תאונה (עד 6 חודשים); חופשת לידה או שמירת הריון (בגינן לא הייתה העובדת זכאית לגמלה); היעדרות מסיבה שאיננה תלויה ברצון העובד (עד חודש אחד – לשיקול דעת פקיד התביעות).

כמה כסף?

דמי האבטלה הינם גמלה יומית. הם מחושבים לפי שכרו היומי הממוצע של המובטל ב 6 החודשים הקלנדריים שקדמו לתקופת האבטלה ושבעדם שולמו דמי ביטוח לאומי.

נכון לכתיבת שורות אלו, דמי האבטלה המרביים ליום (למי שמלאו לו מעל 28 שנים) הינם 370.4 ₪ ל 125 הימים הראשונים והחל מהיום ה 126 –  246.93 ₪ ליום.

מובטלים הצעירים מגיל 28 יזכו לדמי אבטלה הנמוכים ב 25% (כתוצאה מרצון המחוקק להפחית את התמריץ לצעירים ולעודד חזרה לשוק העבודה).

שימו לב כי על פי הפסיקה (פס"ד "ימין סילוק" עב"ל  65/03), אם נבצר מעובד לעבוד בגלל סיבות רפואיות ולכן ירד שכרו בחלק מהתקופות הרלוונטיות לחישוב גובה הגמלה (כאמור 6 החודשים הקלנדריים שקדמו לתקופת האבטלה), יש לדלג על אותן תקופות בחישוב גובה השכר הממוצע המהווה בסיס לדמי האבטלה.

עם זאת, לא יינתן משקל דומה לאירועים הקשורים ליחסי עובד מעביד הגורמים לירידה בשכר (לדוגמה – הפחתת היקף המשרה בגלל צמצומים / קיצוצים וכו').

מה נכלל בהגדרת שכר יומי ממוצע?

כל מרכיבי השכר החודשי שהעובד קיבל במסגרת תלוש השכר ושולם עליהם ביטוח לאומי, יכללו בהגדרה.

מרכיבי שכר המשולמים אחת לשנה (לדוגמה – דמי הבראה, ביגוד, מענק יובל, משכורות 13 וכו') ושולם עליהם ביטוח לאומי, יפרסו לאחור (1/12) מחודש התשלום ועוד 11 חודשים אחורה ויתווספו בהתאם לכל אחד מהחודשים הרלוונטיים.

למשך כמה זמן משולמים דמי האבטלה?

מספר הימים המרביים בעבורם משולמים דמי האבטלה משתנה כפונקציה של הנתונים האישיים של המובטל.

תלויים – אשתו וילדיו של המובטל, כהגדרתם בסעיף 247 לחוק הביטוח הלאומי.

אם גדלו מספר התלויים במשך תקופת תשלום דמי האבטלה, יש להודיע על כך בהקדם למוסד לביטוח לאומי, על מנת לקבל את ההפרש.

ימי האבטלה משולמים עבור הימים א' – ו'. אין תשלום עבור ימי שבת או חג אך יש תשלום עבור ימי חול המועד.

מועד התשלום

לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי מתחיל תהליך בדיקתה. עם השלמת הבדיקה (בד"כ תוך 14 יום) ובהנחה כי התקבל דיווח משירות התעסוקה – יבוצע התשלום הראשון באופן מידי. במידה ועדיין אין דיווח – יבוצע התשלום עם קבלת הדיווח.

תשלומי ההמשך מבוצעים בכל 17 לחודש, בעבור החודש הקודם.

מה מופחת מהתשלום?

מתשלום דמי האבטלה מקוזזים בכל חודש הסכומים הבאים:

1. דמי ביטוח לאומי, בשיעור אחיד של 21 ₪ לחודש בו שולמו דמי אבטלה עבור חודש מלא.
2. דמי ביטוח בריאות בהתאם לשיעורי הניכוי הנהוגים משכר עבודה ובהתאם לגובה דמי האבטלה.
3. מס הכנסה לפי שיעורי הניכוי הנהוגים לשכר יומי.
4. חובות לביטוח לאומי (אם קיימים), יקוזזו עד לגובה הגמלה המינימלית המחויבת.

במידה ויש למובטל הנחות מיוחדות / פטורים ממס הכנסה, יש לשלוח לפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי את האישורים הספציפיים.

שימו לב – החזרי מס הכנסה שקוזז ביתר מדמי האבטלה, יבוצעו אוטומטית ע"י המוסד לביטוח לאומי רק בתוך שנת המס. לאחר תום שנת המס, החזר מס הכנסה שקוזז ביתר מדמי אבטלה ניתן יהיה לקבל רק באמצעות הגשת דוח אישי למס הכנסה.

תקופת אי זכאות לתשלום

קיימות תקופות "אי זכאות" לתשלום שמשמעותן היא שבעבורן לא משולמים דמי אבטלה.  תקופות אלו כוללות:

• ימי המתנה – 5 ימי אבטלה ראשונים מכל תקופה בת 4 חודשים רצופים.
• מי שהפסיק לעבוד מרצון, ללא סיבה מוצדקת (התפטרות) לא יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה עבור 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.
• סירוב – מי שסירב לקבל עבודה מתאימה (כהגדרת פקיד התעסוקה), לא יקבל דמי אבטלה עבור 90 הימים הראשונים מיום הסירוב. בנוסף ייענש בכך שיופחתו לו 30 ימים ממספר ימי הזכאות שנותרו ביום הסירוב!
• עבור התקופה בגינה שילם המעסיק חלף הודעה מוקדמת, לא יקבל המובטל דמי אבטלה.
• מתמחים בראיית חשבון או עריכת דין, בחודשיים שלפני הבחינות של לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון (הרעיון – דמי אבטלה משולמים לאנשים שמחפשים עבודה ולא לאלו שרוצים לחסות תחת החוק לצורך לימוד למבחן). חשוב לדעת כי בדרך כלל אין דרישה להציג מסמכים בנושא הבחינה ותקופת אי הזכאות הנ"ל נקבעת על סמך הצהרה עצמית בטופס התביעה בלבד.

שיהוי בהגשת התביעה

על פי חוק הביטוח הלאומי, יש חובה להגיש תביעה לדמי אבטלה, תוך 12 חודשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה (סיום יחסי עובד מעביד). אם תוגש התביעה מאוחר יותר, אזי במידה ויקבע כי קיימת זכאות, לא תשולם הגמלה לתקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש הגשת התביעה.

מחלה או אבל בתקופת האבטלה

במידה והיה המובטל חולה במהלך תקופת תשלום דמי האבטלה, או חלילה היה בתקופת אבל (שבעה) ומעוניין לקבל תשלום על ימים אלו, עליו להביא ללשכת שירות התעסוקה אישור רלוונטי.

• במידה והיה חולה פחות מ 12 ימים – לא ישולמו 2 הימים הראשונים.
• במידה והיה חולה 12 ימים רצופים ומעלה – תשולם כל תקופת המחלה (עד למכסה).
• מכסת כלל ימי המחלה בשנת אבטלה היא 30 יום.
• המובטל זכאי לתשלום מלא בגין ימי אבל שחלו במהלך תקופת האבטלה.

הכנסות נוספות בתקופת האבטלה

יתכן כי למובטל קיימות הכנסות נוספות במקביל לתקופה בה הוא מקבל קצבת האבטלה.

להלן קווים מנחים בנושא:

1. עבודה כשכיר – יש מקרים בהם עובד המקבל דמי אבטלה מתחיל לעבוד כשכיר. אין מניעה בחוק לעשות זאת אך יש חובת דיווח. עם הדיווח יבוצע קיזוז של שקל למול שקל – כל שקל הכנסה כשכיר יקוזז מול שקל מדמי האבטלה.
2. אם עובד כשכיר רק בחלק מימי החודש – יקזזו את השכר רק בגין הימים החופפים.
3. עובד עבד אצל 2 מעסיקים ופוטר מאחד מהם. העובד פנה לקבלת דמי אבטלה בגין הפיטורים מהמעסיק הראשון וממשיך לעבוד אצל השני.

במקרים אלו הפרקטיקה המקובלת ע"י המוסד לביטוח לאומי היא שמחשבים מה הם דמי האבטלה להם היה זכאי העובד לו פוטר משני המעבידים, מקזזים מסכום זה את הכנסתו מהמעביד בו המשיך לעבוד והיתרה משולמת כדמי אבטלה.

4. בעל הכנסה שאיננה מעבודה (כהגדרת המוסד לביטוח לאומי) – עצמאי שאינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" על פי המוסד לביטוח לאומי מוגדר "בעל הכנסה שאיננה מעבודה". במקרה זה, יקוזזו תגמולי האבטלה שקל למול שקל מההכנסות המדווחות לביטוח לאומי מ"הכנסה שאיננה מעבודה". היתרה – תשולם למובטל. עם הגשת הדוח השנתי למס הכנסה, יבוצע עדכון בתחשיב ותשלח דרישת תשלום או יבוצע תשלום קצבאות נוסף, הכל בהתאם לתוצאות הדוח השנתי.
5. פתיחת עסק כעצמאי – למובטל שפתח עסק עצמאי, קיימת אפשרות לשמירת הזכות לדמי אבטלה למשך שנתיים. לצורך כך יש לבצע פעולה אקטיבית של בקשה ולהוכיח כי הפך למובטל לפני מועד פתיחת העסק (ולהתייצב בלשכת התעסוקה לפחות פעם אחת).
6. הכנסה פסיבית (לדוגמה דירה מושכרת) – איננה מפריעה לקצבה ואיננה מקוזזת ממנה.
7. גמלאות אחרות – ככלל, אין מצב בו יקבל מובטל כפל גמלאות, זאת אומרת – גם קצבת אבטלה וגם גמלה אחרת מחליפת שכר (לדוגמה – קצבת לידה, דמי פגיעה בעבודה, תגמולי מילואים וכו'). עם זאת, יש גם מספר חריגים לנושא. נזכיר רק שבמידה והמובטלת זכאית גם לקצבת זקנה (שהרי גיל פרישה לאשה הוא 62 ואבטלה ניתן לקבל עד גיל 67) – תשולם הקצבה הגבוהה מבין השתיים.
8. כל הכנסה אחרת שלא הוגדרה בחוק כהכנסה ששוללת את הקצבה – איננה שוללת ואיננה מפריעה לקבלת דמי האבטלה.

אישה לאחר לידה

נשים יקרות – שימו לב!

אין קשר בין התפטרות לאחר לידה לצורך טיפול בילד, המזכה בפיצויים (על פי חוק פיצויי פיטורים) ובין התפטרות מוצדקת לנושא דמי אבטלה.

המוסד לביטוח לאומי יבחן את תביעת האבטלה של היולדת שהתפטרה ויגבש את החלטתו על סמך מספר גורמים. ביניהם:

• שעות עבודה ארוכות שלא מאפשרות משרת אם.
• חובת עבודה במשרה מפוצלת או במשמרות.
• מרחק המגורים ממקום העבודה.
• הסדרי התחבורה והתאמתם לשעות הפעילות במקום העבודה ולמסגרות הטיפול הנדרשות בילד.

בכל מקרה, גם אם לא נמצאה ההתפטרות כמוצדקת, תוכל האישה לתבוע את דמי האבטלה בחלוף 90 יום ממועד סיום יחסי העבודה.

בנוסף, עובדת שיצאה לחופשה ללא תשלום לאחר הלידה, בהתאם לזכותה לפי חוק עבודת נשים, לא זכאית לדמי אבטלה בגין תקופה זו (פרט למקרה בו נולדה שלישייה).

במידה ועובדת זאת מתייצבת כדורשת עבודה בלשכת התעסוקה, אמור פקיד השירות להפנות את העובדת חזרה לאותו מקום ממנו יצאה לחל"ת. במקביל, תבוצע פנייה למעסיק לבירור האם העובדת ביקשה לחזור לעבודה ומהן האפשריות לקבלתה חזרה. רק אם המעסיק יסביר, ינמק וישכנע את פקיד התביעות כי לא ניתן לקבל את העובדת חזרה לעבודה, תהפוך העובדת לזכאית לדמי אבטלה.

דמי אבטלה – טיפים

1. על כל החלטה ניתן לערער. גם בלשכת התעסוקה וגם במוסד לביטוח לאומי. אם לדעתכם פגעו בזכויותיכם – בקשו לערער על ההחלטה.
2. אותם אלו המגישים דוח אישי לשלטונות מס הכנסה, יזכו לעדכון הקצבאות (למעלה או למטה) בהתאם לדיווח שמועבר משלטונות מס הכנסה למוסד לביטוח לאומי. לכן, מומלץ להיערך בהתאם.
3. אם הייתם חולים במהלך תקופת האבטלה, החסרתם התייצבות בלשכת התעסוקה ותקופת המחלה הייתה קצרה מ 12 ימים, הביאו אישור מחלה רק על היום הראשון. כך יקוזז לכם יום אחד בלבד ולא שניים.
4. במידה ומוצע לכם, במהלך התקופה בא אתם מקבלים דמי אבטלה, להתחיל לעבוד במשרה חלקית של 10 שעות שבועיות למשל, נסו ליצור מצב בו אתם מרכזים את כלל הפעילות השבועית שלכם במקום העבודה החדש ביום או שניים, דהיינו – יום אחד בשבוע של 10 שעות או יומיים של 5 שעות כל יום. מצב זה עדיף על חלקיות משרה של שעתיים בכל יום, כיוון שכך יקוזזו לכם דמי אבטלה רק בגין יום או יומיים בכל שבוע ולא יבוצע תחשיב של שקל למול שקל.
5. נשים שימו לב – אם תקופת דמי הלידה החלה ב 28 לחודש, יוצא מכך כי היא נפרסת בעצם על פני 4 חודשים קלנדריים ולא 3, כך שנוסף עוד חודש לתקופת האכשרה.
6. ככלל, ככל שתקדימו לפנות ללשכת שירות התעסוקה, כך ייטב לכם. שימו לב כי אין חובה להגיש תביעה לדמי אבטלה מיד.
7. אם פוטרתם ושולמו לכם תשלומים בגין חלף הודעה מוקדמת, זכרו כי תשלום זה חייב בביטוח לאומי ודאגו כי המעביד ישלם דמי ביטוח לאומי עליו בכדי שחישוב תקופת האכשרה שלכם לא יפגע.
8. במקרה של עובד שגנב ופוטר יתכן שלא יהיה זכאי לפיצויים. עם זאת – הוא בהחלט יהיה זכאי לדמי אבטלה.
9. בדרך כלל, היום הראשון בו התייצבתם בלשכת האבטלה הוא היום בשבוע בו תתבקשו להגיע לחתום מידי שבוע.
10. אם התפטרתם ואתם סבורים שההתפטרות מוצדקת ואין בה בכדי לשלול את 90 הימים הראשונים, כדאי שתתייצבו בפני פקיד התביעות או תדאגו להסביר זאת היטב בטופס תביעת האבטלה.
11. גם אם התפטרתם, ואינכם זכאים ל 90 הימים הראשונים, כדאי שתתייצבו בלשכת התעסוקה מיד בכדי לקבע את התאריך. בנוסף, כדאי שתשקלו להתייצב 5 ימים לפני תום תקופת 90 הימים, בכדי לקזז כך את 5 הימים המהווים "ימי המתנה" בכל 4 חודשים רצופים.
12. להזכירכם – סטודנט זכאי לדמי אבטלה ואילו אדם שמשרתו צומצמה (ולא פוטר) איננו זכאי לדמי אבטלה.
13. הפכתם למובטלים במהלך 2014 – כדאי לבדוק גם את זכאותכם למענק עבודה בהתאם לכללי מס הכנסה.
14. בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בביטוח אבטלה ואינו זכאי לדמי אבטלה (חברת מעטים היא חברה שהשליטה בה היא בידי 5 בני אדם לכל היותר ובעל שליטה הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם קרובו, ב -10% לפחות מהון המניות). שימו לב כי ההחלטה בתביעה לדמי אבטלה במקרה זה מבוססת על הרשום ברשם החברות (ולא משנה אילו מסמכים, הוכחות או תכתובות תציגו לפקיד התביעות…).
15. עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום, שלא מרצונו וכן עובד עונתי, יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה בהתאם לכללים הקבועים בחוק.
16. אם מחסירים התייצבות בלשכת שירות התעסוקה, לא ישולמו דמי האבטלה על הימים בין ההתייצבות החסרה, שבוע לפני ושבוע אחרי. הלוגיקה היא שכל התייצבות סוגרת את השבוע הקודם ופותחת את החדש. אם לא התייצבתם – לא סגרתם את הקודם ולא פתחתם את החדש ובפועל הפסדתם שבועיים!
17. עבודה מתאימה – שימו לב לנוהל שירות התעסוקה בנושא. בפועל, פקידי השירות עושים מאמץ שלא להפנות בחודשים הראשונים לעבודה שאיננה מתאימה ומנסים ככל האפשר לעזור למובטל למצוא עבודה מתאימה.
18. במידה ויש עיצומים בלשכה ולכן אינכם יכולים לחתום בה, אל תשכחו לפנות אליה מיד עם תום העיצומים, ביום ההחתמה השבועי שלכם. כך על פי רוב תישמר זכאותכם גם לתקופת העיצומים.

ומילה אחרונה – פקידי המוסד לביטוח לאומי פועלים על פי החוק. בסניפים יש גם אנשים מקצועיים ואנושיים שניתן להיעזר בהם בשעת הצורך. הם לא מרווחים יותר אם אתם מקבלים פחות דמי אבטלה… ולכן, אם מצאתם לנכון, בקשו מהפקיד המטפל להיפגש פנים אל פנים עם האחראי על התחום בסניף בו אתם מטופלים. ברוב המקרים הוא יוכל להדריך ולסייע לכם.

דמי אבטלה – קישורים רלוונטיים

• אתר – המוסד לביטוח לאומי
• אתר – שירות התעסוקה
• מחשבון – בדיקת זכאות לאבטלה
• מחשבון – חישוב דמי אבטלה
• פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי – ביטוח אבטלה
• מפה, כתובות טלפונים – פריסת לשכות שירות התעסוקה
• רישום ראשוני מקוון ללשכת שירות התעסוקה
• טופס תביעת אבטלה – טופס תביעה לדמי אבטלה
• טופס מקוון לתביעת אבטלה – שליחה ומילוי בצירוף מסמכים דרך האינטרנט
• מוקד טלפוני ארצי של המוסד לביטוח לאומי – 6050* או 04-8812345

לתשומת הלב:

הדברים מובאים במאמר זה לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום לשון החוק, המלצה ו/או ייעוץ ואינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל נועץ. כל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. ט.ל.ח.