מהי תכנית האב ומדוע היא כה מהותית להמשך התהליך שלנו? כשהגעתי לפגישה הראשונה עם איל, הרגשתי כי אני מחפש כיוון, מורה דרך, לאחר תחושה עמוקה של קיבעון ותקיעות. למרות שהלכה למעשה חיי לא עמדו במקום (התקדמתי בקריירה, הקמתי משפחה), תחושת הקיבעון הזו המשיכה ללוות אותי ולא נתנה לי מנוח.
המשימה הראשונה אותה קבענו יחד הייתה בניית מסמך בסיס אשר יכוון לאן אני רוצה להגיע. כאשר נגשתי, הפעם ברצינות ומתוך תחושת מחויבות, למלא את המשימה נתקלתי בחסמים רבים. רובם ככולם היו פנימיים והתכתבו עם קולות מהעבר הרחוק והקרוב יותר. היה לי קשה מאוד לכתוב שחור על לבן כתב מהי המטרה אליה אני מכוון בשנים הקרובות ומעבר מכך. אני יכול להניח, שאם היה מדובר על מטרה עסקית נטו, בנוסח "עליה של X אחוז ברווחים, הגדלת נתח קהל ב Y אחוז" וכיו"ב, הייתי מוצא את המשימה הזו פשוטה יותר. אולם, המסמך עליו סיכמנו היה אמור לכוון למשמעות עמוקה יותר בשבילי ולכלול היבטים כוללים בחיי, לא רק היבטי קריירה ותעסוקה.
סיבה נוספת אשר הקשתה על השלמת המשימה, היא תחושת המוחלטות בקביעת מטרה לחיי. כלומר, אותה תחושה כי עכשיו אני יוצא לדרך ו"זהו זה", זה מה שיש. היה בי (ועדיין יש) פחד לא רציונלי כי עלי לצמצם את כל ההיקף של מה שנקרא "החיים" לכמה שורות כתובות ומתומצתות.
כפי שכתבתי, הפחד הוא אינו רציונלי, כי הרי מה שהוביל אותי מלכתחילה לפגישה עם איל היא משאלת לב לתהליך מובנה וברור, אליו שיאפשר לי להגשים מטרות, שאיפות וחלומות. כניסה לתהליך כזה אינה יוצרת צמצום של מהות הקיום שלנו אלא מאפשרת, בצורה מובנית יותר, להגשימו. ככלל, מנטור אמיתי יידע לא להכתיב לנו מהי המטרה אליה אנחנו שואפים אלא יעזור לנו לרכוש את הכלים להגיע לשם.
מהרגע שהבנתי כי אין ממה לפחד והחלטתי לכתוב את המסמך ברצינות, נדהמתי כמה התהליך הפך להיות ברור ופשוט עבורי. למעשה, מהרגע שישבתי מול המחשב והתחלתי להקליד, עברו לא יותר מ-15 דקות עד שהשלמתי את המסמך כולו והקפתי את כל התחומים אותם רציתי לכלול בו. כן, 15 דקות, ממש כך, לאחר התלבטות והתחבטות של חודשיים.
אז מה כוללת תכנית האב? איך היא צריכה להיות בנויה? מכיוון שלא באתי לכאן לחשוף את הפרטים האישיים של המסע הפרטי שלי אלא לשתף יותר את אופיו, לא אכנס למטרות ולחלומות שהגדרתי לעצמי בתכנית. אולם כן אוכל לשתף אתכם בתובנות כיצד התכנית הזו צריכה להיות בנויה על מנת שתהיה הבסיס להצלחה בתהליך, כפי שאיל כיוון אותי. לשם כך אעבור אתכם על התכונות המהותיות על פיהן בניתי את התכנית האישית שלי:
מקיפה – כאשר רציתי להגדיר יעדים ברורים ככל האפשר לשנים הקרובות, הבנתי כי ישנם מספר תחומים בחיי בהם אני רוצה לגעת. זה הרגיש לא נכון למקד את כל שאיפותיי לתחום אחד, נקרא לו חלום ילדות, ולזנוח תחומים אחרים שהם לא פחות מהותיים עבורי כגון חיי המשפחה שלי, בריאות גופנית ונפשית, קריירה, תחביבים ועד. לכן השתדלתי לגעת בכל אחד מהם ולהגדיר בכל תחום לאן אני שואף להגיע.
ממוקדת – כביכול מנוגד למה שכתבתי בסעיף הקודם אולם הלכה למעשה אין שום התנגשות. על מנת שהתכנית תהיה ברורה לקריאה, למעקב ולביצוע עליה להיות ממוקדת. גם אם הקפתי מספר תחומי חיים, ההתייחסות לכל אחד מהם צריכה להיות ברורה ונקודתית עם הגדרה מדויקת ככל האפשר לאן אני רוצה להגיע בו. לדעתי, יש בהחלט מקום רב להתעמקות פילוסופית על המשמעויות הנרחבות של תחומים אלו בחיינו, אבל מקומה הוא לא בתכנית פעולה מהסוג עליו אני מדבר כעת.
ברת ביצוע – אני מאמין שניתן להגשים כל חלום. או לפחות, אפשר לדעת שעשיתי את המיטב בשביל להגשים אותו. אולם אם אכתוב תכנית שתהיה תלושה לגמרי מהמציאות, אחטא למהות של התהליך אותו אנו רוצים ליצור. כתיבת תכנית ברת ביצוע משמעה כתיבת תכנית שאני יודע כי ניתן להגשימה. אם אבחר לכתוב כי אני רוצה להגשים את חלום ילדותי ולהפוך לאסטרונאוט בנאסא במשרה מלאה, סביר להניח כי לא אצליח להגיע לזה (לפחות לא בגילי), חזק ככל שארצה.
קשה ומורכבת ככל שתהיה, ברור לי כי צריך לצאת לדרך בידיעה שעומד מולי אתגר אותו אני יכול להשלים ולא משאלת לב בלבד.
חשיבה לטווח הארוך – בתהליך המשותף שלנו, איל ואני עוסקים בריצה למרחקים ארוכים ולא בספרינט קצר. לכן, התכנית מכילה בתוכה חשיבה למספר שנים קדימה. אני לא חושב שצריך לבנות תכנית מושלמת לכל ימי חיינו, ואולי אף עדיף שלא, אבל תכנון מושכל לחמש עד עשר שנים קדימה הנו הבסיס.
ניתנת לשינוי – סעיף אחרון ומיוחד. כשאני כותב את קווי המתאר לחיי כפי שהייתי רוצה לראותם בשנים הקרובות, חשוב לזכור כי אני לא חוצב את הדברים באבן. נכון, הכוונה הברורה היא ליצור תהליך אליו אהיה מחוייב בשלמות. אולם המציאות חזקה לעיתים מהתכניות שלנו ואנחנו צריכים לדעת מראש כי לעיתים, יש מקום להתגמש ויש מקום גם לשינוי כיוון. איל הדגיש בפני ובצדק, כי אני לא צריך להיבהל אם במהלך הדרך אגלה כי דרושה חשיבה מחודשת על הדברים. כל עוד היא תעשה מתוך הבנה עמוקה של המצב ולא מתוך בהלה או פירוש לוקה בחסר של המציאות.
ולאחר כל הדברים שכתבתי לעיל, אני נמצא כעת בתחילתו של התהליך. יוצא אל עבר דרך חדשה. תכניתנ- יש. מוטיבציה – בשמיים. אורך נשימה – לקחתי. אז הנה אני קופץ למים. רק לא לשכוח את שנאמר – "והעיקר לא לפחד כלל"…
